בלוג

ברוכים הבאים לבלוג שמספר לכם על המקומות והאירועים השווים בעיר.
כאן גם תוכלו לקרוא על אדריכלות, עיצוב ועירוניות ומה שבינהם.

כך תראה תל אביב בעוד 10 שנים

ישבנו לשיחה עם גידי בר אוריין, האדריכל הבולט בעיר כדי לשמוע איך הוא רואה את תל אביב בעוד 10 שנים.

שאלה: המשרד שלכם מתכנן הרבה פרויקטים של התחדשות עירונית (הריסה ובנייה).
איזה סוג של התמחות זה דורש? מה הדבר שאתה כמתכנן חייב להבין כשאתה מתכנן בניין במסלול הריסה ובנייה?

תשובה: תכנון של מבנים חדשים בתוך רקמה עירונית קיימת דורש התייחסות לרחוב ולאבולוציה התכנונית של האזור, תוך התחברות אליה ויצירת שפה חדשה ועדכנית. בנוסף, תכנון במסלול של התחדשות עירונית מצריך שינוי בתפיסת התכנון של בנייני בוטיק שכן הקומות אינן טיפוסיות והתכנון נעשה עבור לקוחות קצה קיימים עם צרכים פרטניים החל מהיום הראשון. הדבר מצריך גמישות תכנונית מרבית כך שגם הבעלים הקיימים וגם הרוכשים הפוטנציאליים יוכלו להתאים את דירותיהם לצרכים הספציפיים שלהם.

שאלה: באיזו מידה לדעתך, הבניינים החדשים שיבנו תחת הישנים יהיו דומים להם?

תשובה: הבניינים החדשים יהיו גבוהים יותר וחלקם ייבנו על תכסיות גדולות יותר. הבניינים החדשים יציעו חוויות מגורים משוכללת יותר ואיכותית בזכות שימוש מערכות מתקדמות, חנייה תת קרקעית, מחסנים, שקיפות גדולה כלפי הרחוב, מרפסות גדולות וניצול מקסימלי של שטחי המעטפת על ידי הכנסת חדרי השירות והפונקציות הנלוות לעומק הדירה.

שאלה: איך אתה רואה את תל אביב שלאחר מימוש תכנית הרובעים בשעור ניכר? באיזו מידה תל אביב תשמור על הצביון והחוויה שהיא מספקת לתושבים?

תשובה: תכנית הרובעים היא שומרת על המרקם הקיים וזה סוד כוחה. חוויות הולך הרגל תהייה איכותית יותר מבחינת פיתוח המגרש– גדרות, חניות, גינות מטופחות, פתרונות אשפה מסודרים ומעבים של מיזוג אוויר על הגג ולא על חזיתות הבניינים. הבניינים החדשים יהיו בני שבע קומות (מעל קומת קרקע) בהשוואה לשלוש- ארבע קומות במצב הקיים. מדובר בתוספת קומות ניכרת, אולם שתי הקומות העליונות יבנו בנסיגה (בתכסית קטנה יותר מתכסית הקומה הטיפוסית), כך שהתוצאה שתתקבל תהיה מרוככת. מובן מאליו שלעיצוב המבנים והנפח המאסיבי חשיבות אדירה, ולכן אני רואה חשיבות ממעלה ראשונה להקפיד על תכנון פרטי בניין באיכות גבוהה ולדעת לטפל במסת הבנייה והעצמת התלת-ממדיות שלה.

שאלה: בהסתכלות שלך, האם יש בכלל יש דבר כזה בניין או דירה "תל אביבית"? אילו מאפיינים ייחודיים יש לבניין או לדירה "תל אביבית"?

תשובה: דירה תל אביבית היא דירה שפונה ופתוחה אל חזיתות הבניין- הקדמית או האחורית. לדירה התל אביבית מרפסת גדולה, והיא מודרנית וגמישה באופן שהיא יכולה להתאים לצורות חיים מגוונות ושונות.
המאפיינים העיקריים של הבניין התל אביבי הם קומת העמודים המפולשת, הגינות הסובבות אותו, מרפסות לכל גובהו, שקיפות כלפי הרחוב ושימוש משמעותי בטיח מסוגים שונים בחזית. החזית של הבניין התל אביבי אינה סימטרית והיא נוטה לאופקיות. אלו מאפיינים תל אביביים חזקים שיש לשמור ולהעצים אותם, תוך שימוש בחומרים חדשים, איכותיים ועמידים והתאמתם לרוח התקופה.

שאלה: האם יש הבדל בין דירות הקרקע בבניינים המקוריים לדירות הגן שיבנו בבניינים החדשים?

תשובה: בהחלט. בבניינים הקיימים דירות הקרקע חשוכות, בעלות מפתחים קטנים והחצרות אינן מוצמדות להן. בבניינים החדשים לעומת זאת, ההתייחסות לדירות הגן היא כאל מעין וילה עירונית- מרווחת ושקופה כלפי הגינה הפרטית. דירת הגן מציעה חוויית מגורים איכותית, והגינות הרחבות הופכות לחלק בלתי נפרד מהמרחב הציבורי של הדירה.

שאלה: בעשור האחרון במסגרת מגמת ה- Downsized שכללה מעבר של זוגות מבוססים מבתים גדולים בישובים יוקרתיים לדירות בעיר- מגדלים היו הבחירה המועדפת, אבל היום יש תחושה של שינוי בהעדפות לטובת דירות בפרויקטים של התחדשות עירונית. האם זה נכון לדעתך, ואיך אתה כאדריכל מסביר את השינוי שהתרחש?

תשובה: נכון מאוד. מדובר בתופעה שמאפיינת ערים גדולות דוגמת לונדון, מילאנו ופריז. אנשים בגילאי 58+, לאחר שהילדים עוזבים את הבית, רוצים לגור במרכז העיר, לחוות אותה מקרוב מבלי להיות תלויים בשימוש אינטנסיבי ברכב. מצד שני אותם אנשים לא יוותרו על איכות המגורים של הווילה שלהם ולכן מעדיפים דירה עם מרפסת גג גדולה בבניין בוטיק איכותי על פני מגורים במגדל מסוגר ומרובה דיירים.

שאלה: מה לדעתך ההבדל בין חוויית המגורים בדירה במגדל לדירה בבניין מגורים בהתחדשות עירונית?

תשובה: לדעתי חוויות המגורים במגדל היא פריפריאלית במידה מסוימת ומייצרת תחושה של ניכור וניתוק מהעיר. המגדל הטיפוסי לרוב מנותק מהרחוב עצמו- עוברים דרך לובי גדול, שומר ובאמצעות מעלית מגיעים לדירה שאינה חלק מחוויה העירונית, אלא "תלויה" בגובה וצופה עליה. כמובן שישנם מגדלי מגורים איכותיים ומרשימים, אבל באופן אישי, אני לעולם אעדיף את חווית המגורים של בנייה מרקמית ונמוכה יחסית. בבנייה מסוג זה, החיבור לשכונה, לרחוב ולגינה מועצמים אלפי מונים ומייצרים תחושה של חלק ממשהו גדול יותר. בקומות הגבוהות הנוף משקיף על צמרות העצים ועל גגות המבנים הנמוכים יותר.

שאלה: בוא נדבר על הפרויקט במודליאני 3. ספר עליו קצת. מה האיכויות התכנוניות הבולטות של הדירות בו?

תשובה: בפרויקט במודיליאני בחרנו להעצים את האיכויות הייחודיות של המגרש, ויצרנו דירות המאופיינות בנפחים פשוטים וקריאים, מפתחים נדיבים ושקיפות כלפי הרחוב אשר יחד יוצרים דירות משופעות באור ואוויר טבעיים- מאפיינים הקובעים במידה רבה את האיכות התכנונית של חלל המגורים.
ההחלטה התכנונית לבנות ממ"קים (מרחב מוגן קומתי) במקום ממ"דים היא בעלת השלכות משמעותיות בקביעת איכות הדירות בבניין- הן בשל העובדה שהעדר ממ"דים מאפשר גמישות תכנונית מקסימלית (עבור הבעלים הקיימים ועבור הרוכשים הפוטנציאליים) והן בשל העובדה כי הדירות לא יכללו ממ"ד, שמטבע הדברים השהייה בו פחות נעימה. הדירות בקומות העליונות יכללו מרפסות גדולות באופן יוצא דופן, אשר יתפרסו על פני כל החזית הראשית של הבניין. ולבסוף, בבניין יבנה חניון תת קרקעי עם חניות קונבנציונליות- להבטחת נוחות מרבית.

אני סבור שהפרויקט במודיליאני 3 הוא שילוב בין דירות מגורים בעלות איכויות על זמניות, מערכות מתקדמות, סביבת מגורים שקטה ברחוב תל אביבי טיפוסי, סמיכות למוסדות תרבות ואומנות (הקאמרי, בית האופרה, מוזיאון תל אביב ובית אריאלה), שפע מסעדות ובתי קפה וכמובן קירבה מיידית לכיכר רבין שמהווה מקום התכנסות עירוני קלאסי, מקום שבו "קורה הכל".